ספירולינה ומחלות אוטואימוניות: מה אומרים המחקרים?

מאת בוריס זלוטניקוב

עודכן: 21.09.2026

כשחיים עם מחלה אוטואימונית, השאלה "מה כדאי לי לאכול?" מקבלת משמעות אחרת. רוצים יותר אנרגיה, ארוחות שעושות טוב ורעיונות שאפשר באמת לשלב ביום עמוס. ספירולינה מעניינת בהקשר הזה גם כמזון וגם בגלל המחקר על רכיביה. אז האם היא מתאימה? מחקרים ראשוניים בבני אדם מצאו תוצאות מעודדות בכמה וכמה מדדים, אבל ההתאמה תלויה במחלה ובטיפול האישי. כאמור, אין המלצה גורפת ואחידה לספירולינה לכל אדם עם כל מחלה אוטואימונית. כדאי לבדוק את האפשרות עם הרופא המטפל, ובמקביל לבנות תפריט מגוון ומזין. כזה שיש הרבה סיבות טובות ליהנות ממנו ולדבוק בו לאורך זמן.

מערכת חיסון טובה היא מערכת שיודעת גם להירגע

במחלה אוטואימונית, מערכת החיסון מזהה בטעות מרכיבים של הגוף כמטרה. בדלקת מפרקים שגרונית היא פועלת נגד רקמות במפרקים; בטרשת נפוצה נפגעים מרכיבים במערכת העצבים. אלה מחלות שונות, עם מנגנונים וטיפולים שונים.

לכן המטרה אינה פשוט "לחזק את מערכת החיסון". ואפילו להיפך, אנחנו רוצים מערכת שמגיבה היטב לאיום אמיתי, אבל יודעת גם לווסת את התגובה ולשמור על רקמות הגוף. יותר פעילות חיסונית אינה תמיד יותר בריאות.

כאן התזונה נעשית מעניינת: היא מספקת חומרי בניין, משפיעה על סביבת המעי ומשתלבת בשינה, בתנועה ובטיפול הרפואי. הדבר הרבה יתר מורכב מהשאלה אם מזון מסוים מכיל נוגדי חמצון.

למה הספירולינה מושכת את תשומת לב החוקרים?

ספירולינה היא מיקרו-אצה כחולה-ירוקה, ובסיווג המדעי היא ציאנובקטריה. היא מכילה חלבון, ברזל ופיגמנטים, ובהם פיקוציאנין, הרכיב שנותן לה את הגוון הכחול המיוחד.

הפיקוציאנין אינו רק צבע יפה. חוקרים בודקים כיצד הוא ורכיבים נוספים בספירולינה משתתפים בתהליכים הקשורים "לעקה חמצונית" ולדלקתיות. עקה חמצונית היא מצב שבו ייצור מולקולות פעילות עולה על יכולת הגוף להתמודד איתן. דלקת ועקה חמצונית יכולות להשפיע זו על זו, ולכן זהו כיוון מחקר מסקרן.

למי שרוצה להכיר את הצד התזונתי, ריכזנו בנפרד את הערכים התזונתיים של הספירולינה ומה מקבלים במנה.

מה כבר נבדק בבני אדם?

טרשת נפוצה: מחקר מעודד על מדדי דלקת ותפקוד

במחקר מבוקר שפורסם ב-2025 השתתפו 80 אנשים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית. הם קיבלו גרם אחד של ספירולינה מיובשת ביום או פלצבו במשך 12 שבועות, לצד הטיפול הקבוע.

החוקרים דיווחו על ירידה בשני מדדי דלקת, IL-6 ו-IL-1 beta, ועל שיפור בחלק ממדדי איכות החיים, ובהם תפקוד גופני ואנרגיה. 64 משתתפים השלימו את המחקר. זו התחלה מעניינת של מחקר קליני, לא רק ניסוי על תאים בצלחת פטרי, אך המחקר לא הראה שספירולינה מפחיתה התקפים או עוצרת את התקדמות המחלה. למחקר המלא.

קוליטיס כיבית: שיפור במדד נוגדי חמצון

במחקר נוסף, שפורסם ב-2024, חולקו 80 אנשים עם קוליטיס כיבית קלה עד בינונית לקבוצת ספירולינה ולקבוצת פלצבו. במשך שמונה שבועות נבדקה תוספת של גרם אחד של ספירולינה מיובשת ביום.

נמצא שיפור בקיבולת נוגדי החמצון בדם, מדד ליכולת להתמודד עם תהליכי חמצון. לעומת זאת, לא נמצא יתרון מובהק במדד פעילות המחלה. ההבחנה חשובה: שינוי חיובי בבדיקת מעבדה יכול לפתוח כיוון חדש, אבל אינו זהה לשיפור בתסמיני הקוליטיס. למחקר המלא.

כאמור הכמויות כאן מתארות את הניסויים, ואינן המלצת מינון.

מבט עמוק יותר: הפיגמנט הכחול והקשר למעי

במחקר מ-2026 נבדק פיקוציאנין שהופק מספירולינה בתרבית תאים ובעכברים עם דלקת מעי שהושרתה בניסוי. נמצאו שינויים מעודדים במדדי דלקת, במערכת נוגדי החמצון ובחלבונים שעוזרים לשמור על החיבורים בין תאי דופן המעי.

אלה אותם חיבורים שמאפשרים למעי להיות גם מקום של ספיגה וגם מחסום בררני. החוקרים בדקו בנוסף שינויים בחיידקי המעי ובתוצרי הפעילות שלהם. כך נוצר חיבור מרתק בין פיגמנט, דלקת וסביבת המעי.

זהו מחקר חשוב אך התלתי, הוא מסביר מדוע ממשיכים לחקור את הרכיב, אבל עוד לא מוכיח שמנת ספירולינה מטפלת במעי של אדם. למחקר על פיקוציאנין והמעי.

ולמי חשוב במיוחד לבדוק התאמה?

יש גם מצבים שבהם הפעלת מסלולים חיסוניים עלולה להיות לא רצויה. בדרמטומיוזיטיס, מחלה אוטואימונית שיכולה לערב עור ושרירים, פורסמו דיווחים על הופעה או החמרה של המחלה לאחר שימוש בספירולינה. המחקר בתאי הדם של המטופלים מצא שספירולינה יכולה לעודד בהם ייצור של חומרים מתווכי דלקת. למחקר בתאי המטופלים.

מחקר תצפיתי מ-2026 בחן גם קשר בין שימוש בתוספים צמחיים שונים לבין דרמטומיוזיטיס. הוא אינו מאפשר לחשב את הסיכון מספירולינה לבדה, אך מחזק את הצורך בהתאמה אישית. למחקר התצפיתי.

לכן, ובמיוחד בדרמטומיוזיטיס, אין להתחיל ספירולינה ללא אישור מפורש מהרופא שמכיר את המחלה ואת הספירולינה. מקור איכותי ומבוקר לספירולינה הינו חשוב, אבל אינו מחליף את הבדיקה הזאת ובמקרה הזה נדרשת זהירות.

החדשות הטובות: יש הרבה מה לעשות עם התפריט כולו

אחד המחקרים המעניינים בתחום אינו עוסק בספירולינה בכלל. במחקר Plants for Joints נבדקה תוכנית בת 16 שבועות לאנשים עם דלקת מפרקים שגרונית. היא שילבה תזונה המבוססת על מזונות צמחיים מלאים, פעילות גופנית וניהול מתח.

מתוך 83 אנשים שחולקו לקבוצות, 77 השלימו את המחקר. בקבוצת התוכנית נרשם שיפור גדול יותר של 0.9 נקודה במדד DAS28, שמסכם את פעילות המחלה, לעומת טיפול רגיל. זהו ממצא של תוכנית משולבת, ולכן אי אפשר לייחס אותו למזון יחיד. אבל הוא נותן סיבה טובה להשקיע במזון מן הצומח ובהרגלים יומיומיים בריאם. למחקר המלא.

גם הנחיות האיגוד האמריקאי לראומטולוגיה כוללות המלצה מותנית לתזונה בסגנון ים תיכוני בדלקת מפרקים שגרונית: ירקות, פירות, דגנים מלאים, אגוזים ושמן זית, לצד התאמה אישית. ההנחיות מעדיפות להשיג רכיבי תזונה מהמזון, ואינן ממליצות על תוספים כטיפול שגרתי במחלה. להנחיות התזונה ואורח החיים.

זו נקודת פתיחה מרגיעה למדי: פחות חיפוש אחרי מזון אחד שיעשה הכל, ויותר ארוחות טובות שרוצים לחזור אליהן.

מה חיידקי המעי עושים עם הסיבים שאנחנו אוכלים?

חלק מחיידקי המעי משתמשים בסיבים וברכיבים צמחיים שאיננו מעכלים בעצמנו. בין תוצרי הפעילות שלהם נמצאת בוטיראט, חומצת שומן קצרת שרשרת.

במחקר יסוד שפורסם ב-Nature ב-2013 נמצא שבוטיראט עודדה בעכברים התפתחות של תאי T מווסתים במעי. אלה תאים שעוזרים לרסן תגובות חיסוניות. זהו אחד ההסברים הביולוגיים לקשר בין אוכל, חיידקים ומערכת החיסון, ולא הבטחה שמזון עתיר סיבים יטפל במחלה מסוימת. למחקר על בוטיראט ותאי חיסון.

ומה נכנס לצלחת? קטניות, שיבולת שועל, ירקות ופירות יכולים לספק סיבים כחלק מתפריט מגוון. הספירולינה אינה מחליפה אותם כמקור עיקרי לסיבים, היא שחקן חיזוק. במחלות מעי, במיוחד בזמן התלקחות או כשיש היצרות, מתאימים את סוג הסיבים, הכמות והמרקם עם דיאטנית שמכירה את המצב והמחלה הספציפית.

איך בונים ארוחה צמחית שנותנת לגוף יותר?

לא חייבים להפוך את כל המטבח. מומלץ להתחיל משילוב אחד שטעים לכם:

החיבור בין ויטמין C לברזל הוא דוגמה שימושית במיוחד. תותים קפואים וקיווי קפוא יכולים להשתלב בארוחה עם מקור לברזל בתור קינוח. ויטמין C מסייע לספיגת ברזל שאינו מן החי. להסבר של NIH על ברזל וספיגה.

אם עייפות היא חלק מהיום שלכם, כדאי לבדוק עם הצוות המטפל אם יש גם חוסר תזונתי שניתן לתקן (וכמובן לציין האם ישנה דיאטה מיוחדת כגון קיטו, צמחונות או טבעונית). דלקת יכולה להשפיע על בדיקות הברזל, ולכן הפענוח חשוב לא פחות מהתפריט. להרחבה הכנו מדריך על סופרפוד, ברזל ותזונה במצבי אנמיה.

לאחר שאושרה התאמה אישית לספירולינה, אפשר להכיר גם את הספירולינה הקפואה שלנו, ולבחור עם איש המקצוע כיצד לשלב אותה. למי שמקבל טיפול מדכא חיסון, חשוב להתאים גם את אופן הכנת המזון להנחיות הצוות המטפל.

לאכול טוב, מתוך סקרנות ומתוך אכפתיות לגוף

המחקר על ספירולינה ומערכת החיסון מתקדם, וכבר כולל ניסויים בבני אדם לצד עבודה על רכיבים ומנגנונים. הוא מציע כיוונים מעניינים, אבל גם מלמד שאין תשובה אחת שמתאימה לכל מחלה.

בינתיים, ארוחה טובה היא הזדמנות יומיומית: להוסיף חלבון, לגוון בצבעים, לשפר הרגלים ולמצוא אוכל שטעים ונוח לכם. אפשר להתעניין בחידושים המדעיים וגם ליהנות בדרך.

המאמר הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי, במילים אחרות: אין לשנות טיפול במחלה אוטואימונית על סמך המאמר. התאמת ספירולינה ותוספים נעשית עם הרופא המטפל, והתאמת התפריט יכולה להיעשות עם דיאטנית קלינית.